חיסכון בחבילות הטלוויזיה השונות ומעבר לרפורמה של ממיר DTT
הוצאה חודשית של משפחה ממוצעת כוללת רכיבים רבים, אחד המשמעותיים ביותר הוא עבור שירותי התקשורת. שירותי התקשורת כוללים רכיבים רבים:
- שירותי טלפוניה קווית (בזק, הוט, אורנג' ורבות אחרות)
- שירותי טלפוניה סלולרית (סלקום, פלאפון, אורנג', מירס)
- שירותי התקשרות לרשת האינטרנט (012 סמייל, נטויז'יון ועוד רבות )
- ספקיות תכני הטלויזיה (הוט ויס)
- ספקיות תשתית האינטרנט (הוט או בזק)
- שירותי טלפוניה בינלאומית (בזק בינלאומי, 012 סמייל, 018 אקספון וכדמה)
למעשה, בסל ההוצאות של משפחה ממוצעת בישראל עומד רכיב התקשורת במקום השני אחרי ההוצאה על הדיור: על שירותי הסלולר בלבד, משפחה ממוצעת הוציאה כ-400 ₪ מידי חודש.
בחירת חבילות ערוצים
דרך טובה להוזלת עלויות תכני הטלויזיה היא לוודא כי הערוצים בהם אתם צופים הם גם הערוצים עבורם אתם משלמים. הורים רבים ממשיכים לשלם עבור חבילות ערוצי הילדים גם לאחר שהילדים גדלו ואינם צופים בערוצים אלה יותר. לא רק ערוצי הילדים מועדים לכך אלא כל ערוץ אשר הזמנתם ועם הזמן אתם מגלים שאינכם צופים בו יותר, או מקרה בו ערוץ שקיבלתם כהטבה, מחויב ברגע שההטבה מסתיימת ואתם לא שמתם לב לכך. דרך למתן את התשלומים לחברות הכבלים והלוויין היא בחירת ערוצים וחבילות ערוצים מתאימים בלבד. אחת לתקופה רצוי לרשום את הרגלי הצפייה ולוודא כי אינכם משלמים עבור ערוצים שאינכם צופים בהם כלל.
סוגי ערוצי הטלויזיה
סעיף תקשורת נוסף בו המשפחה הממוצעת נדרשת לשלם סכומים גבוהים במיוחד הוא סעיף הספקת תכני הטלויזיה. תכני הטלויזיה נחלקים לערוצים ממלכתיים, ערוצים מסחריים וערוצי ספקיות תכנים טלויזיוניים.
הערוצים הממלכתיים ממומנים על ידי תשלום אגרת הטלויזיה והרדיו ובאמצעות סבסוד ממשלתי. ערוצים אלו כוללים את הערוץ הראשון (1), ערוץ הכנסת (99) וערוץ 33 ששידר בעיקר תוכניות בערבית והיום מוסב להיות ערוץ חדשות. הערוצים המסחריים, ערוץ 2 וערוץ 10, ממומנים באמצעות מכירת פרסומות, ואילו יתרת הערוצים מסופקת על ידי חברת הכבלים או הלוויין (הוט ויס) הממומנות על ידי תשלום דמי מנוי חודשיים לחברות.
לאנשים שאינם צופים בערוצי התוכן הנוספים אין למעשה סיבה לשלם את דמי המנוי החודשיים הגבוהים הנדרשים על ידי חברות הלוויין והכבלים. עד שנה זו היה באפשרות אנשים אלו לקלוט את שידורי הטלויזיה הממלכתית והמסחרית באמצעות אנטנה אנאלוגית ולצפות בהם ללא תשלום חודשי. אמנם איכות הקליטה לא הייתה גבוהה, אולם החסכון היה משמעותי ביותר. החל מהשנה – פברואר 2011- החלו הערוצים הללו לשדר שידורים דיגיטליים בלבד שאינם מאפשרים קליטה באמצעות אנטנה אנאלוגית.
פרויקט עידן פלוס
כדי להמשיך ולקלוט את שידורי הערוצים הממלכתיים והמסחריים, יש צורך ברכישת ממיר עידן פלוס. זהו ממיר מיוחד שנקרא ממיר dtt. פרויקט עידן פלוס הוא הפרויקט שאחראי על המעבר משידורים אנלוגיים לדיגיטליים, תוך חסכון ניכר למדינה ופינוי תדרים שבעבר נתפסו על ידי השידורים האנלוגיים. פרויקט עידן פלוס הוא הזדמנות טובה לכל מי שהצטרף לחברות הלוויין והכבלים על מנת לצפות בערוצים אלו באיכות טובה, להתנתק מהן ולרכוש ממיר dtt (נדרש ממיר לכל אחת מהטלויזיות) ולשוב לראות את הערוצים הממלכתיים והמסחריים ללא תשלום דמי מנוי חודשיים עבור תכנים נוספים שלא תמיד צופים בהם כגון ערוצי הילדים, הספורט, הסרטים או הסדרות.
פרויקט עידן פלוס אמור להתרחב בשנה הקרובה ולהתחיל לשדר 18 ערוצים הכוללים בנוסף את ערוץ הטלויזיה החינוכית (23 - שהיום הוא תחת פיקוח הן של משרד החינוך, הן של מועצת הרשות השנייה והן של מועצת שידורי הכבלים והלוויין), ערוץ המוזיקה (24), ערוץ השידורים ברוסית (9), ערוצי הרדיו וערוצים נוספים באיכות HD שיתווספו במיוחד לפרויקט.
מחשבה מיוחדת בפיתוח הפרויקט הוקדשה למיעוטי יכולת, עבורם הוכן תקציב מיוחד המאפשר קבלת החזר חלקי על רכישת הממירים החדשים. אנשים אשר הם:
- בעלי פטור על תשלום אגרת הטלויזיה או ששילמו את אגרת הטלויזיה
- ששיעור הכנסתם אינו עולה על 4,317 ש"ח (או 6000 ₪ למשפחה בעלת 4 ילדים ויותר המתגוררים בבית)
- שאינם מנויים על הטלוויזיה בכבלים או בלווין החל מדצמבר 2010
- שלא קיבלו בעבר סיוע לרכישת ממיר
אלו זכאים להגיש בקשה לקבלת החזר בגובה של 200 ₪ על רכישת הממיר החדש.
מעבר\עזיבת ספקי תכנים וביטול קנסות היציאה
חברות הכבלים והלוויין הפעילו מערכת מסועפת של קנסות על אלו שרכשו מנוי תוך התחייבות להשאר מספר שנים מנויים. החודש הוגבלו מרבית הקנסות הללו עבור עזיבת חברות התקשורת השונות (ספקיות תכני טלויזיה, ספקיות אינטרנט, ספקיות טלפוניה קווית ובינלאומית). מצטרפים חדשים לא יחויבו בקנסות כלל, ומנויים ותיקים יחויבו רק ב-8% מהחשבון החודשי הממוצע כפול מספר החודשים שנותרו להתחייבות. בנוסף, בג"צ קבע כי חברות הכבלים והלוויין לא יוכלו להמשיך ולחייב בתשלומים על הממירים כיוון שהם מושכרים ואינם נרכשים על ידי המנויים. ככאלו, הם נחשבים כשירות ולא כרכישה ומרגע עזיבת החברות הן אינן מורשות להמשיך לחייב בגינם. הוזלת עלויות קנסות עזיבת ספקי תכני הטלויזיה תאפשר לאלו המעוניינים לעזוב את חברות הכבלים והלוויין ולעבור לעידן פלוס בעלות סבירה.
בקרה על תכני הטלויזיה הנצרכים על ידי המשפחה יכולה לחסוך כסף רב ועד כ-7000 ₪ בשנה. הורדת ערוצים וחבילות שאינן בשימוש במידה ואתם נשארים כמנויים בחברות הכבלים והלוויין וניצול הוזלת קנסות היציאה כדי להשיג דיל טוב יותר אצל המתחרים או כדי לעבור לשידורי עידן פלוס, יחסכו כסף רב למשפחה ויוזילו את עלויות התקשורת שהן כל כך גבוהות בארץ.
|